מגל וחרב

Chaklautחיילי הנח"ל עמדו רכונים בשדות שלחין במסמיה ובבית דגון, כשהם קוטפים תפוחי-אדמה, עגבניות, גזר ושאר ירקות. גדוד הירקות היה כורח השעה, שכן בארץ שרר אז, בימי הצנע, מחסור בירקות. גידולי הנח"ל נועדו לסייע בייצור התצרוכת לצבא
, הצועד, כידוע, על קיבתו. גדוד הנח"ל גוייס אז, בין השאר, למבצע, שנמשך כמאה ימים.צעדים ראשונים



שני מבצעים

16Bהדבר היה באפריל 1949. נדמו קולות התותחים. עם הנפת הדגל העברי באילת נדמה היה, כי לתקופה הקרובה, לפחות, שוב, אין צפויה התחדשות הקרבות. חיילי צה"ל דרכו, אמנם, על אדמת אילת – אבל רק הם, ודרכי הערבה המשובשות היו שוממות. חיילי ישראל הגיעו, במסגרת מבצע "יצוב", מסדום לעין-גדי והחזיקו בה. הקשר היחידי בין סדום לעין-גדי היה דרך הים. גדוד הנח"ל תכנן מסע למצדה, וכך נולד הרעיון להביא את הנחלאים לסלול דרך יבשתית מסדום לעין-גדי ובגמר המלאכה לעלות למצדה.



יוצאים לעצמאות

ההתיישבות, תחום בו יצא שימעו של הנח"ל, החלה בתחילת 1949Azmautאם עד אז יצאו הנחלאים למשקי-ספר, שיקמו ותיגברו ישובים קיימים, הרי עתה נפל דבר. המוסדות המיישבים פנו אל הנח"ל  בתביעה לעלות לצאלים ההרוסה דרום ולראש-הנקרה בצפון.


ההיאחזות הראשונה

Settelment-small

מפקד הפלוגה שירדה להקים את נחל-עוז, היה דני מט. כאשר יצא דני מט בדרכו למחנה בית-דראס, התלבט במחשבתו על נוסח הנאום שישא לפני החיילים, העומדים להקים את נחל-עוז, ואיך ימצא את המילים ההולמות לתיאור השילוב המופלא בין המגל והחרב. אולם, כאשר הגיעו מאה החיילים שלו, לא נותר בו עוד שמץ התלבטות. קבלת-הפנים היתה מהממת.

תנופת ההיאחזויות

Tnufa-smallשנת 1951 היתה שנה של תנופת היאחזויות וישובי נח"ל. שלושה שבועות אחרי נחל-עוז עלתה על הקרקע ליד הגבול הסורי היאחזות נחלאים ב', היא גונן. גרעין "ניצני עוז" עלה להתיישבות מול טול-כרם במגמה להקים מושב עובדים. גרעין "שלהבת" עלה להתיישבות באיזור לטרון, ולא הרחק מנחל-עוז עלה על הקרקע גרעין "יגב".

הצל"ש הראשון

ב-17Tzalash-small במארס 1954 בוצע טבח מעלה-עקרבים, שאפיין  מידה מסויימת את שיטות הפיגוע של הערבים ראשית שנות ה-50. ישראל נטשה את ישיבות ועדת שביתת-הנשק. אחד מלקחי ההתקפה היה – הקמת יחידת סיור של הנח"ל שתפקידה היה לאבטח שיירות, לחסום צירי תנועה של מבריחים, לסמן דרכים ושבילים וכדומה.


קרבות ראשונים

הנח"Kravot-smallל הפך כבר למושג. ניסיונו הקרבי היה דל מניסיונו ההתיישבותי, אך גם תורת הקרב נרכשה. בנובמבר 1955 השתתפו חיילי קורס מ"כים של הנח"ל במבצע "הר געש" – במטרה לכבוש ולהרוס את מוצבי הסבחה שהיו בסיסי יציאה לפעולות טרור מצד המחבלים. בדצמבר 1995 השתתפו שתי מחלקות נח"ל במבצע "עלי זית" – במטרה להשתלט על מוצבים סוריים לאורך הגדה הצפון מזרחית של הכנרת, לפוצצם, לפגוע בחיילים סוריים ולקחת שלל. שני מבצעים היוו זרעים חשובים להקמתה של היחידה המפוארת של הנח"ל – הנח"ל המוצנח.

כומתה אדומה

הפעילות הרבה של ה"פMutznachידאיון" במחצית השנייה של שנות ה-50 עוררה טענה כאילו מוטל נטל הביטחון השוטף כולו על יחידות אחרות, בעוד הנח"ל דואג לביטחון העתיד – כלומר, אם תהיה בעתיד מלחמה, הנח"ל יתגייס במלוא כוחו ובינתיים הוא נמצא במשקים החקלאיים. מכיוון שהנח"ל הורכב ממתנדבים, היה מקובל לחפש בשירות הצבאי של הנחלאי דבר-מה שיבטא את רוח ההתנדבות. המסגרת המתאימה ביותר היתה בצנחנים. מאחר וצורכי צה"ל חפפו את רצון הנח"ל, הקמת הנח"ל המוצנח התאימה לשני הצדדים.

פעולות גמול

הלילה שבין ה-16Kalkilya-small ל-17 באוגוסט 1956 רשם ביומן המבצעים של הגדוד את הפעולה הראשונה – מבצע "פרגול", הבא אחריו היה מבצע "רוני" ולאחריהם עוד מבצעים רבים: מבצע "קורנס" בקסיימה, ההתקפות על משטרת א-רהווה ומשטרת ע'רנדל. למרות הפעולות הללו, לא שקט הגבול הירדני ופעולות הטרור נמשכו. ב-ספטמבר 1956 השתתף הנח"ל המוצנח בהתקפה על משטרת חוסאן ועל מוצבים סמוכים לה. היעד הבא היה משטרת קלקיליה – במבצע "שומרון". הלקח שהסיק צה"ל מפעולה זו היה ששיטת פעולות הגמול הגיעה לידי מיצוי וההכנות למבצע קדש היו בעיצומן.